טייקון המונופולים חזר אחורה

נוחי דנקנר יכול לבוא בטענות רק לעצמו. בריחת השותפים, המעמד הפיננסי הרעוע, החובות העצומים, הלחץ הציבורי, תחילת הטיפול הרגולטורי, התוצאות הגרועות והתדמית שנפגעה - לכל אלה הוא אחראי.

זה היה יכול להיראות אחרת. דנקנר יצא לדרך העסקית שלו עם אי.די.בי ב-2003, רגע לפני שכלכלת ישראל עשתה קפיצת מדרגה יחד עם כלכלת העולם, שבדיוק החלה גל צמיחה ארוך. הכל היה לטובתו, השווקים הפיננסיים העולים האירו לו את הדרך, והעמדה שבה התיישב במגדלי עזריאלי זימנה לו אפשרויות תמרון גדולות.

בשנים הראשונות ניצל דנקנר יפה את המצב. הוא הבין שכסף בינלאומי גדול מחפש השקעות גם בישראל, ואם כך למה שלא יהיה זה הוא שיגיע ראשון לכל מקום. הדברים זזו מהר. הוא רכש ומכר חברות בקצב ובגודל מרשימים וחילק דיווידנדים במיליארדים. כמעט לא היתה עסקה רצינית במשק שלא עברה על שולחנו, אבל שתי העסקות המשמעותיות שלו היו רכישת קלאבמרקט הקורסת שאיפשרה לשופרסל להשתלט על שוק הקמעונות, וההשתלטות על סלקום שפעלה בשוק לא תחרותי.

לכתבה המקורית באתר דה-מרקר