"כאשר אחוזי הבעלות בהון של בעל שליטה נמוכים, הוא כמעט אינו חשוף להפסדי הון, ולכן כמעט לא ייפגע אם החברה תסבול הפסדים. לעומת זאת, במקרה של הצלחה יוכל בעל שליטה לתעל את הרווחים לכיסו. לפיכך, ישאף בעל שליטה לרכז את הסיכון בפעילות קבוצת העסקים באותן חברות שבהן שיעור האחזקה שלו בהון נמוך. במצב זה, בעל השליטה עלול ליטול סיכון עודף בידיעה שפוטנציאל ההפסד שלו מוגבל. במקרים שבהם הפירמידות הן תופעה מאקרו-כלכלית, הדבר עלול להגביר את הסיכון המערכתי בשוק".
פגיעה בטיב הניהול של חברות הנמצאות בתחתית של פירמידה עסקית, הגדלת הסיכונים של חברות אלה, סיכון יציבותי למשק כולו, פגיעה בתחרות המשקית בשל שליטה של מעט קבוצות עסקיות גדולות על ענפי משק רבים, וכמובן - אמצעי להשתלט על חברות עם מעט הון, וכך יצירת קבוצות עסקיות גדולות בקלות יחסית. אלה הם כמה מהנימוקים שמספקת הוועדה להגברת התחרותיות במשק, ועדת חיים שני, להמלצותיה להגבלת כוחן של הפירמידות העסקיות בישראל.
הרשמו לניוזלטר של נוחילנד.
